טוב כידוע אני כבר לא קטנה.

אני בת 3 וחצי חודשים, וזה כבר לא עניין של מה בכך.

אז אי לכך ובהתאם לזאת, החלתטי להתחיל לפתח טעמים ודעות בנושאים נושאים שונים.

הנושא הראשון שחרטתי על דגלי ברח' מנורה בתל אביב, הוא עניין האוכל.

להמשיך לקרוא עדכון חם מהשטח – אין כמו קורנפלור ←

טוב ראשית אני חייבת להתנצל בפניכם, בחדשיים האחרונים הייתי כל כך עסוקה בעננינים ברומו של עולם שלאהזדמן לי לכתוב כאן…

אז ככה…

1. אני בת שלושה חודשים ויום

2. אני מחייכת (אבל לא לכל אחד…טוב כמעט לכל אחד…)

3. אני מדברת בשפה מיוחדת שפיתחתי (היא כוללת מספר מילים המבוטאות בשפתכם בתור "גרררר" ו- "א-ג-ה" לסירוגין.

4. אני יודעת להפעיל כל מיני חלקים בגוף שלי באופן עצמאי כגון ידיים, רגליים, ראש, צוואר..

5. אני מאד אוהבת טלוויזיה, במיוחד "חדשות הספורט" (אני רואה כל לילה עם אבא ומתעדכנת בנעשה בביצה המקומית)

6. אני מחזיקה את בקבוק האוכל שלי לבד בשתי ידיים (לפעמים נופל קצת, לא נורא…)

7. אני מאד נהנית לאכול, ועוד יותר נהנית לירוק ו/או להקיא את האוכל שהרגע אכלתי, רצוי באמצע הלילה, רצוי על שטיח/כורסא/רהיט אחר – הכל הולך כל עוד קשה לנקות.

זהו להפעם – נראה לי שזה די מכסה את הפעילויות שלי, לפחות לעת עתה.
נשתמע בהמשך…
יולי

אז אחרי שפיענחתי את ענין הסבתות לעומק, החלטתי לחקור את הענין וגילית עוד שני חברים חשובים במשפחה שלי – הסבים שלי. סבא יזהר וסבא אבי. הם פחות מתלהבים מהסבתות, אבל זה רק כלפי חוץ, נראה לי שמבפנים הם נמסים… יש לי אפקט כזה על גברים…

אוקי הקטע הזה אמנם היה קיים כנראה מאז שנולדתי, אבל השבוע הבחנתי בדבר מעניין. יש לי סבתות! שתיים במספר!
מסתבר שאחת היא אמא של אמא ("סבתא הילדה") ואחת היא אמא של אבא ("סבתא נילי") – כנראה מכאן מקור השם סבתא?אני פשוט גאון…

בכל מקרה, הקטע עם הסבתות, זה שהן ממש מתלהבות לראות אותי כל הזמן, והן הכי מתלהבות אם אני עושה משהו. עכשיו אם אחזור לאחד הפוסטים הקודמים העוסקים ב"מה אני עושה כל היום" אז תודו שזה די מוזר שמתלהבים מזה – אבל מה אכפת לי, אם הן מאושרות אז גם אני…

באמת שחששתי מהענין של כל המים. לוקחים אותך, מפשיטים אותך, זורקים אותך לגיגית ורודה ורטובה במין חדר קטן ולח…לא תתעצבן?אז אחרי כמה וכמה נסיונות לצרוח, לבכות, להתקרצץ ולהתבכיין – החלתי להיות אופטימית וליהנות מהעניין. זה היה כל כך טוב שאני מבקשת מכל מי שרוצה להביא לי מתנה – לשלוח לי את סדרת רבי המכר "אבא עשיר אבא עני" ואחר כך "מי הזיז את הגבינה שלי" "הנזיר שמכר את הפרארי שלו" וכמובן לא לשכוח את "התינוקת שמכירה את כל ספרי הזבל על מודעות ואופטימיות, מה באמת עובר עליה? מי ההורים שלה?" להמשיך לקרוא אמבטיה? לא מה שחשבתם… ←