הבלוג של יולי כהן

אבא בא היום הבייתה וביקש שאני אעזור לו בעבודה. לא בדיוק הבנתי מה הוא רוצ אבל בשורה התחתונה צריך לכתוב Clifinar בבלוג שלי וגם לפרמט את זה עם h2 ככה:

 Clifinar

לא יודעת מה הוא רוצה. שיהיה…

עדכון:
עכשיו הוא רוצה גם שיהיה קישור - לינק מכאן לכתובת הזו: http://clifinar.wetpaint.com
הנה. יש

לא.. רגע-

עכשיו צריכים לשים טקסט וגם תיאור (אוף)

Clifinar

אתמול בלילה הודיעו לי שיש לי חברה חדשה במשפחה, קוראים לה מאי והיא הבית של איה ושאול.
אז מזל טוב איה, מזל טוב שאול - ומזל טוב מאי וברוכה הבאה!

אחרי שתתאוששי מהג’ט לג תקפצי אלי (אנחנו גרים ממול) ואני אלמד אותך כמה טריקים ושטיקים.
עוד כמה שבועות כשתגמרי את הטירונות תגיעי אלי ל”מחלקה” בגינה במיקדו,
ונעשה לך תרגילי שטח במגרש המשחקים, ונכיר לך את כל הילדים בשכונה.
רק דבר אחד אל תשכחי - הנדנדה, היא רק שלי!

שיהיה במזל,
יולי

 עוד כמה ימים ימלאו לי 7 חודשים.
הייתי מאד עסוקה בחדשיים האחרונים ולא היה לי זמן לעדכן את הבלוג.
האמת היא שהמון דברים קורים לי לאחרונה, אז אנצל את ההזדמות הזו לסקור כמה מהדברים החדשים שלמדתי: (המשך…)

לאמא שלי,

שהביאה אותי לעולם לפני 4 חודשים וחצי,
שחיכתה לי כל כך הרבה זמן,

ומאז שבאתי עושה בשבילי את הכל,
ואוהבת אותי כל כך-

אז שיהיה לך יום הולדת מתוק,
אני אשתדל להתנהג יפה היום,
ואם לא תבואי מאוחר מדי מהעבודה,
יהיה לנו זמן איכות - אולי נצא להסתובב קצת בעיר,
ואני אקנה לך מתנה ממני (את יכולה לבחור בעצמך, אבא אמר שהוא ישלם )

לסיכום - רציתי רק לומר לך,
אני, יולי כהן, ביתך הבכורה,
שאני פשוט כל כך אוהבת אותך,
גם כשאני בוכה - גם כשאני צוחקת,
גם כשכואבת לי הבטן וגם כשאני פשוט רוצה קצת תשומת לב,
פשוט כיף לי שאת לידי ואני גאה שאת אמא שלי!

(נ.ב תודה לאבא שהקליד לי את הברכה אני פשוט לא מגיעה למקלדת…)

אז ככה…

צ’טערת שלא כתבתי לכם בשבועות האחרונים - האמת היא שהיה חודש ממש עמוס באירועים וחוויות…
אני לא רוצה לקלקל או לפגוע בכל אחת - אז אני פשוט אכתוב שורה לכל אחד מהאירועים האחרונים (והיו כמה):

א. ב- 15 בנובמבר לדודה שלי היייתה מסיבת חינה

ב. ב- 22 בנובמבר הדודה התחתנה

ג. ב- 25 במובמבר אמא התחילה לעבוד ויש לי “סדר יום חדש” בבית

ד. ב- 6 בדצמבר הייתי במסיבת פיג’מות מתמשכת כולל אפטר+ברקפסט+שיגועים עם דודה ודוד

ה. היום 10 בדצמבר הדלקתי נר חנוכה, פעם ראשונה בחיים - היה קטעים!

ו. מחר יומולדת לאמא שלי!!! מזל טוב אמא נשיקות וכשיהיה לי כסף אני אקנה לך משהו - מבטיחה!

טוב כידוע אני כבר לא קטנה.

אני בת 3 וחצי חודשים, וזה כבר לא עניין של מה בכך.

אז אי לכך ובהתאם לזאת, החלתטי להתחיל לפתח טעמים ודעות בנושאים נושאים שונים.

הנושא הראשון שחרטתי על דגלי ברח’ מנורה בתל אביב, הוא עניין האוכל.

(המשך…)

טוב ראשית אני חייבת להתנצל בפניכם, בחדשיים האחרונים הייתי כל כך עסוקה בעננינים ברומו של עולם שלאהזדמן לי לכתוב כאן…

אז ככה…

1. אני בת שלושה חודשים ויום

2. אני מחייכת (אבל לא לכל אחד…טוב כמעט לכל אחד…)

3. אני מדברת בשפה מיוחדת שפיתחתי (היא כוללת מספר מילים המבוטאות בשפתכם בתור “גרררר” ו- “א-ג-ה” לסירוגין.

4. אני יודעת להפעיל כל מיני חלקים בגוף שלי באופן עצמאי כגון ידיים, רגליים, ראש, צוואר..

5. אני מאד אוהבת טלוויזיה, במיוחד “חדשות הספורט” (אני רואה כל לילה עם אבא ומתעדכנת בנעשה בביצה המקומית)

6. אני מחזיקה את בקבוק האוכל שלי לבד בשתי ידיים (לפעמים נופל קצת, לא נורא…)

7. אני מאד נהנית לאכול, ועוד יותר נהנית לירוק ו/או להקיא את האוכל שהרגע אכלתי, רצוי באמצע הלילה, רצוי על שטיח/כורסא/רהיט אחר - הכל הולך כל עוד קשה לנקות.

זהו להפעם - נראה לי שזה די מכסה את הפעילויות שלי, לפחות לעת עתה.
נשתמע בהמשך…
יולי

אז אחרי שפיענחתי את ענין הסבתות לעומק, החלטתי לחקור את הענין וגילית עוד שני חברים חשובים במשפחה שלי - הסבים שלי. סבא יזהר וסבא אבי. הם פחות מתלהבים מהסבתות, אבל זה רק כלפי חוץ, נראה לי שמבפנים הם נמסים… יש לי אפקט כזה על גברים… 

אוקי הקטע הזה אמנם היה קיים כנראה מאז שנולדתי, אבל השבוע הבחנתי בדבר מעניין. יש לי סבתות! שתיים במספר!
מסתבר שאחת היא אמא של אמא (”סבתא הילדה”) ואחת היא אמא של אבא (”סבתא נילי”) - כנראה מכאן מקור השם סבתא?אני פשוט גאון…

 בכל מקרה, הקטע עם הסבתות, זה שהן ממש מתלהבות לראות אותי כל הזמן, והן הכי מתלהבות אם אני עושה משהו. עכשיו אם אחזור לאחד הפוסטים הקודמים העוסקים ב”מה אני עושה כל היום” אז תודו שזה די מוזר שמתלהבים מזה - אבל מה אכפת לי, אם הן מאושרות אז גם אני…

באמת שחששתי מהענין של כל המים. לוקחים אותך, מפשיטים אותך, זורקים אותך לגיגית ורודה ורטובה במין חדר קטן ולח…לא תתעצבן?אז אחרי כמה וכמה נסיונות לצרוח, לבכות, להתקרצץ ולהתבכיין - החלתי להיות אופטימית וליהנות מהעניין. זה היה כל כך טוב שאני מבקשת מכל מי שרוצה להביא לי מתנה - לשלוח לי את סדרת רבי המכר “אבא עשיר אבא עני” ואחר כך “מי הזיז את הגבינה שלי” “הנזיר שמכר את הפרארי שלו” וכמובן לא לשכוח את “התינוקת שמכירה את כל ספרי הזבל על מודעות ואופטימיות, מה באמת עובר עליה? מי ההורים שלה?” (המשך…)