עושים לי קידוש

קידוש - השבת הראשונה של יולי‎ הגיע יום שישי בערב (כן, אמא לימדה אותי כבר את לוח השנה, מחר מתחילים את לוח הכפל). באו אנשים וכל הגברים לבשו לבן וגם סבתא שלי. אבא שם משהו לבן על הראש. בהתחלה חשבתי שפלטתי עליו אבל מאוחר יותר הוא הוריד את זה והבנתי שזו כיפה. הדליקו נרות ואבא ברך  אותי. אחר כך הרגשתי שוב את הפלאשים המעצבנים
של המצלמה. הדודה שלי לא מפסיקה לדחוף לי אותה מול הפרצוף, אבל שיתפתי פעולה שלא יגידו שאני סוציומטית. אחר כך הייתי עיפה ורציתי שכולם כבר ילכו. קלטתי שכשאני מתחילה לבכות שמים לי מוזיקה מרגישה ומכבים את האור. זה מוצא חן בעיני למרות שהטעם שלי מכוון יותר למוזיקה משנות השמונים. אבל לא נורא, אני אתן להורים שלי עוד הזדמנות. שבת שלום לכולם.

תגובה אחת “עושים לי קידוש”

  1. יולי סחטיין!

    את עוד לא בת שבועיים אבל כותבת ברמה של עורכת טור אישי ב- YNET .

    כל הכבוד,

    נ.ב.- מישהו הבטיח לנו את הגרסה המצולמת ?!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>